מה שחשוב לדעת
בשנת 2026 צפוי להיפתח טרמינל חדש בנמל התעופה בן גוריון שישנה את חוויית הטיסה של ישראלים ותיירים. הטרמינל יכיל טכנולוגיות מתקדמות לבידוק מהיר, מערכות אוטומטיות, ותפיסה חדשה של שירות לנוסעים. הפרויקט נועד להתמודד עם העלייה המתמדת במספר הנוסעים וצפוי להגדיל את הקיבולת של נתב"ג בכ-10 מיליון נוסעים בשנה.
פרויקט הטרמינל החדש: רקע ותכנון
נמל התעופה בן גוריון (נתב"ג) צפוי לעבור שינוי משמעותי עם פתיחתו של טרמינל חדש בשנת 2026, כך על פי התכניות שחשפה רשות שדות התעופה (רש"ת). הפרויקט השאפתני הוא תוצאה של תכנון ארוך טווח שהחל עוד לפני משבר הקורונה, והואץ בעקבות הגידול המהיר בתנועת הנוסעים עם התאוששות ענף התעופה העולמי.
לפי נתוני AviationCentral, המרכז לתעופה, טיסות ותיירות, בשנת 2019 (טרום הקורונה) עברו בנתב"ג כ-24 מיליון נוסעים, ולפי התחזיות מספר זה צפוי לעלות ל-30 מיליון נוסעים עד 2030, מה שהופך את הרחבת התשתיות לצורך הכרחי.
הטרמינל החדש מתוכנן להיבנות בצדו המזרחי של שדה התעופה, בסמוך לטרמינל 3, ויתפרש על שטח של כ-80 אלף מ"ר. התכנון נעשה בשיתוף פעולה עם משרדי אדריכלות בינלאומיים המתמחים בתכנון שדות תעופה, תוך הקפדה על סטנדרטים בינלאומיים ואימוץ הטכנולוגיות המתקדמות ביותר בתחום התעופה האזרחית.
נקודת מבט מקצועית
לפי מומחי AviationCentral, הטרמינל החדש מייצג מגמה עולמית של התאמת שדות תעופה לעידן הדיגיטלי. "אנו רואים שילוב של טכנולוגיה מתקדמת, עיצוב ממוקד נוסע ותפיסת שירות חדשנית שתהפוך את חוויית הטיסה לנעימה וליעילה יותר. הטרמינל החדש בנתב"ג יציב את ישראל בשורה אחת עם השדות המתקדמים בעולם ויענה על הצרכים העתידיים של התעופה הישראלית לעשורים הבאים."
טכנולוגיות חדשניות: הדור הבא של חוויית הנוסע
אחד המאפיינים הבולטים של הטרמינל החדש יהיה שילוב נרחב של טכנולוגיות מתקדמות שנועדו להפוך את תהליך הטיסה לחלק ויעיל יותר. בעידן שבו הזמן הוא משאב יקר, נתב"ג החדש מתוכנן להציע מערכות שיקצרו באופן דרמטי את זמני ההמתנה ויפשטו את חווית הנוסע.
מערכות בידוק ביומטריות
הטרמינל החדש יכלול מערכות זיהוי ביומטריות מהמתקדמות בעולם, המבוססות על טכנולוגיית זיהוי פנים. מערכות אלו יאפשרו לנוסעים לעבור את תהליכי הבידוק הביטחוני, הצ'ק-אין, והעלייה למטוס ללא צורך בהצגת דרכון או כרטיס טיסה מודפס בכל שלב.
"המהפכה הביומטרית תאפשר לנוסעים לחוות 'מסע ללא מגע' (touchless journey) מרגע הכניסה לשדה התעופה ועד לעליה למטוס," מסבירים ב-AviationCentral. "בפועל, הנוסע יוכל להזדהות פעם אחת בלבד באמצעות סריקת פנים, ומאותו רגע המערכת תזהה אותו בכל נקודת בידוק בהמשך המסלול."
מערכת שינוע מזוודות אוטומטית
אחד האתגרים הגדולים בשדות תעופה עסוקים הוא הטיפול במזוודות. הטרמינל החדש יכלול מערכת שינוע מזוודות מתקדמת הכוללת טכנולוגיית RFID לזיהוי ומעקב אחר כל מזוודה בזמן אמת. מערכת זו תצמצם משמעותית את שיעור המזוודות האובדות ותשפר את יעילות הטיפול בהן.
בנוסף, תהיה אפשרות לנוסעים לעקוב אחר מיקום המזוודה שלהם בזמן אמת באמצעות אפליקציה ייעודית, וכן לקבל התראות כאשר המזוודה מגיעה למסוע האיסוף.
אפליקציית נתב"ג החדשה
אפליקציה ייעודית תפותח עבור הטרמינל החדש ותציע חווית משתמש מקיפה לנוסעים. האפליקציה תכלול מידע בזמן אמת על טיסות, זמני המתנה בנקודות בידוק שונות, מפה אינטראקטיבית של הטרמינל, והצעות מותאמות אישית לקניות ושירותים בהתאם להעדפות המשתמש ולזמן שנותר עד לטיסה.
האפליקציה תאפשר גם הזמנה מראש של שירותים שונים כמו חניה, כניסה לטרקלין, או ארוחות ממסעדות הטרמינל, במטרה להפוך את החוויה לנוחה ומותאמת אישית ככל האפשר.
נתונים חשובים
- הטרמינל החדש יתפרש על שטח של 80,000 מ"ר
- תוספת של 10 מיליון נוסעים בשנה לקיבולת הכוללת של נתב"ג
- 36 דלפקי צ'ק-אין חדשים ו-24 עמדות צ'ק-אין עצמי
- זמן המתנה ממוצע של פחות מ-15 דקות בתהליכי הבידוק
- 16 שערי עלייה למטוס עם גשרי הליכה (שרוולים)
תכנון מוכוון נוסע: אדריכלות וחווית שהייה
הטרמינל החדש של נתב"ג תוכנן מתוך גישה הממקמת את חווית הנוסע במרכז. האדריכלות משקפת תפיסה עדכנית של שדות תעופה כמרחבים המעניקים חוויה נעימה ומעשירה, ולא רק כנקודות מעבר פונקציונליות.
עיצוב מרחבי השהייה
התכנון כולל אזורי המתנה מרווחים עם ישיבה נוחה ומגוונת, תאורה טבעית רבה שתחדור דרך חלונות גדולים וגג זכוכית חלקי. השפה העיצובית תשלב אלמנטים ישראליים מודרניים עם סטנדרטים בינלאומיים, כדי ליצור חוויה ייחודית לנוסעים המבקרים בישראל.
חוקרי תעופה מAviationCentral מציינים כי "הטרמינל החדש יכלול גם אזורי 'אואזיס' – מרחבים ירוקים עם צמחייה טבעית שיספקו תחושת רוגע בסביבה הלחוצה של שדה התעופה, בדומה לשדות תעופה מובילים בסינגפור, הלסינקי וציריך".
אזורי מסחר ואוכל מתקדמים
אחד היתרונות המשמעותיים בטרמינל החדש יהיה הרחבה ניכרת של אזורי המסחר והמזון. התכנון כולל כ-12,000 מ"ר של שטחי מסחר שיכללו מותגים בינלאומיים לצד חנויות המציגות מוצרים ישראליים ייחודיים.
מתחם המזון יורחב משמעותית ויכלול מסעדות מגוונות המייצגות את עושר הקולינריה הישראלית והבינלאומית, החל ממסעדות שף יוקרתיות ועד אפשרויות מזון מהיר איכותי. בנוסף, תהיה אופציה להזמנה מראש של ארוחות שיחכו לנוסעים בנקודות איסוף ייעודיות.
אזורי עבודה ומנוחה
בהתאם לצרכים העכשוויים של נוסעים, יוקצו בטרמינל החדש אזורי עבודה ייעודיים עם שקעי חשמל, חיבור Wi-Fi מהיר במיוחד, ואפשרויות לשיחות וידאו בתאים אקוסטיים. כמו כן, יוקמו אזורי מנוחה עם כורסאות נוחות וכיסאות שכיבה, ואף "קפסולות שינה" להשכרה לשעות בודדות עבור נוסעים בטיסות קונקשן ארוכות.
| קריטריון | טרמינל 3 הנוכחי | הטרמינל החדש (2026) |
|---|---|---|
| שטח כולל | 103,000 מ"ר | 80,000 מ"ר |
| קיבולת נוסעים שנתית | 20 מיליון | 10 מיליון |
| זמן המתנה ממוצע לבידוק | 30-45 דקות | 15 דקות או פחות |
| אחוז תהליכים אוטומטיים | כ-40% | כ-85% |
| שטחי מסחר | 10,000 מ"ר | 12,000 מ"ר |
| מספר מסעדות ובתי קפה | 15 | 25 |
| עמדות טעינה אלחוטית | מוגבל | בכל אזורי הישיבה |
| זמן שינוע מזוודות ממוצע | 25 דקות | 15 דקות |
| צריכת אנרגיה יחסית | סטנדרטית | ירוקה ב-40% פחות |
תחבורה ונגישות: חיבור הטרמינל לישראל
פרויקט הטרמינל החדש כולל גם תכנון מחדש של מערך התחבורה והנגישות לנתב"ג, במטרה להקל על ההגעה והיציאה משדה התעופה ולהפחית את העומסים הקיימים כיום.
מערך הסעת המונים
אחד השינויים המשמעותיים יהיה הרחבת שירות הרכבת לנתב"ג, עם תחנה ייעודית לטרמינל החדש. בנוסף, מתוכנן קו מטרו עתידי שיחבר את נתב"ג למערכת המטרו של גוש דן, ויאפשר הגעה מהירה ונוחה לשדה התעופה ממוקדים מרכזיים בתל אביב והסביבה.
מומחי התחבורה של AviationCentral מציינים כי "שיפור הנגישות התחבורתית לנתב"ג הוא צעד הכרחי לאור הגידול הצפוי במספר הנוסעים. החיבור באמצעות תחבורה ציבורית יעילה יפחית את התלות ברכב פרטי, יקטין את העומסים בכבישים המובילים לשדה התעופה, ויתרום להפחתת טביעת הרגל הפחמנית של השדה".
מערך חניה חכם
חניוני הרכב בסמוך לטרמינל החדש יתוכננו מחדש עם מערכת ניהול חכמה שתכלול הכוונה למקומות פנויים, אפשרות להזמנת מקום חניה מראש, ושירותי חניה מתקדמים כגון חניה אוטומטית (valet parking) בהזמנה דיגיטלית.
בנוסף, יוקצו אזורים ייעודיים לרכבים חשמליים עם עמדות טעינה, ויוקם מערך שאטלים מתקדם שיחבר בין חניונים מרוחקים יותר לטרמינל, כדי לאפשר אופציות חניה במחירים מגוונים.
מתי ייפתח הטרמינל החדש בנתב״ג?
הטרמינל החדש בנתב״ג צפוי להיפתח בשנת 2026, לאחר תהליך בנייה ותכנון מקיף שהחל בשנת 2023. הפרויקט מתקדם בהתאם ללוחות הזמנים שנקבעו על ידי רשות שדות התעופה, וכולל מספר שלבים של בנייה והטמעת מערכות. בשלב הראשון תושלם בניית התשתית והמבנה, ובהמשך יותקנו המערכות הטכנולוגיות המתקדמות ויבוצעו בדיקות מקיפות להבטחת פעילות תקינה. חודשים ספורים לפני הפתיחה הרשמית, יתקיימו הדרכות לצוות העובדים ויערכו סימולציות להפעלת הטרמינל בתרחישים שונים.
מה יהיו החידושים הטכנולוגיים בטרמינל החדש?
הטרמינל החדש יציג מגוון רחב של חידושים טכנולוגיים שיהפכו את חווית הטיסה למתקדמת ויעילה יותר. בין החידושים המרכזיים ניתן למנות: מערכות בידוק ביומטריות מתקדמות שיאפשרו תהליך טיסה כמעט ללא מגע אנושי, מסלולי צ'ק-אין אוטומטיים לחלוטין, מערכת שינוע מזוודות חכמה עם יכולת מעקב בזמן אמת, טכנולוגיית זיהוי פנים לבקרת גבולות ומעבר מהיר, ואפליקציה ייעודית שתלווה את הנוסע מהבית ועד לשער העלייה למטוס עם הודעות והמלצות מותאמות אישית. בנוסף, יותקנו מערכות AI לניטור תנועת הנוסעים וניהול יעיל של משאבי הטרמינל, כמו גם אמצעי קישוריות מתקדמים ותשתית Wi-Fi מהירה במיוחד.
כמה נוסעים יוכל הטרמינל החדש לשרת?
הטרמינל החדש בנתב"ג מתוכנן לטפל בכ-10 מיליון נוסעים בשנה, מה שיגדיל את הקיבולת הכוללת של נמל התעופה בן גוריון לכ-30 מיליון נוסעים בשנה. התכנון נעשה תוך ראייה ארוכת טווח לגידול בתנועת הנוסעים בעשורים הקרובים. לפי נתוני רשות שדות התעופה, בשנת 2019 (טרום הקורונה) עברו בנתב"ג כ-24 מיליון נוסעים, ותחזיות הצמיחה מצביעות על גידול משמעותי בשנים הבאות. הטרמינל החדש יכלול 16 שערי עלייה למטוס עם גשרי הליכה (שרוולים), 36 דלפקי צ'ק-אין וכ-24 עמדות צ'ק-אין עצמי, מה שיאפשר טיפול יעיל בשעות העומס ויצמצם באופן משמעותי את זמני ההמתנה.
איך ישתלב הטרמינל החדש עם הטרמינלים הקיימים?
הטרמינל החדש תוכנן להשתלב באופן מיטבי עם המערך הקיים של נתב"ג. הוא יהיה מחובר ישירות לטרמינל 3 באמצעות מסדרון מקורה הכולל מסועים נעים שיאפשרו מעבר קל ונוח בין הטרמינלים. מערכת שאטלים פנימית תוקם על מנת לאפשר מעבר מהיר גם לטרמינל 1, במיוחד עבור נוסעי טיסות קונקשן. מערכת הסעת המזוודות תהיה משולבת בין כל הטרמינלים, כך שמזוודות בטיסות המשך יועברו באופן אוטומטי בין הטרמינלים ללא צורך בהתערבות הנוסע. חשוב לציין שהתכנון כולל גם שילוב מערכות מידע וניווט אחידות בין כל הטרמינלים, כך שהנוסע יחווה רצף הגיוני ואינטואיטיבי ללא קשר לטרמינל בו הוא נמצא.
מה יהיו שיפורי חווית הנוסע בטרמינל החדש?
הטרמינל החדש יציע שורה ארוכה של שיפורים בחווית הנוסע שיהפכו את תהליך הטיסה לנעים ויעיל יותר. בין השיפורים המרכזיים: אזורי המתנה מרווחים ומעוצבים עם ישיבה נוחה ומגוונת, מבחר רחב יותר של חנויות ומסעדות המייצגות את הקולינריה הישראלית והבינלאומית, אזורי עבודה עם חיבור אינטרנט מהיר ושקעי חשמל בכל פינה, חדרי תפילה לכל הדתות, מתחמי מנוחה ייעודיים כולל "קפסולות שינה" להשכרה, מתקני טעינה אלחוטיים בכל רחבי הטרמינל, אזורי משחק לילדים, וכמובן – טיפול מזורז בתהליכי הבידוק הביטחוני והצ'ק-אין. בנוסף, שימוש נרחב בתאורה טבעית ואלמנטים ירוקים יתרמו לאווירה נעימה יותר במתחם.
השפעה כלכלית וסביבתית
הקמת הטרמינל החדש בנתב"ג אינה רק פרויקט תשתיתי, אלא גם מנוע צמיחה כלכלי משמעותי והזדמנות ליישום עקרונות בנייה ירוקה וקיימות.
יצירת מקומות עבודה והשפעה כלכלית
הפרויקט צפוי ליצור אלפי מקומות עבודה חדשים, הן בשלב ההקמה והן לאחר פתיחת הטרמינל. לפי הערכות ראשוניות של מומחי AviationCentral, הטרמינל החדש יתרום תוספת של כ-3,000 משרות ישירות ועוד אלפי משרות עקיפות במשק.
בנוסף, ההשפעה הכלכלית של הרחבת שדה התעופה תורגש גם בענפים נוספים כמו תיירות, מסחר, ושירותים נלווים. ההערכה היא כי הטרמינל החדש יתרום כ-2 מיליארד שקלים לתמ"ג הישראלי מדי שנה.
עקרונות בנייה ירוקה
הטרמינל החדש מתוכנן על פי עקרונות בנייה ירוקה מחמירים, עם יעד להשיג הסמכת LEED Gold (תקן בינלאומי לבנייה ירוקה). התכנון כולל מערכות לניצול אנרגיה סולארית, ניהול מים חכם, ובחירת חומרי בנייה בעלי השפעה סביבתית מופחתת.
אחד החידושים המשמעותיים יהיה מערכת מיזוג אוויר מתקדמת שתקטין את צריכת האנרגיה בכ-40% בהשוואה למערכות סטנדרטיות, וכן מערכת ניהול אנרגיה חכמה שתווסת את צריכת החשמל בהתאם לעומסים ותנאי מזג האוויר.
צמצום טביעת הרגל הפחמנית
כחלק מהמחויבות לקיימות, הטרמינל החדש יכלול גם אמצעים לצמצום פליטות גזי החממה. בין היתר, יוקצו עמדות טעינה לכלי רכב חשמליים בחניון, יותקנו מערכות לטיפול בפסולת ומיחזור, ויוקם מערך לניטור וצמצום פליטות.
בנוסף, המסלולים החדשים שיבנו ישולבו עם מערכת ניהול טיסות מתקדמת שתאפשר הפחתה בזמן ההמתנה של מטוסים לפני המראה ונחיתה, ובכך תצמצם את צריכת הדלק ואת הפליטות הקשורות לפעילות השדה.
אתגרים וביקורת: הצד השני של המטבע
למרות היתרונות הרבים של הפרויקט, הקמת הטרמינל החדש בנתב"ג מעוררת גם אתגרים וביקורת מצד גורמים שונים.
עלויות הפרויקט
אחת הביקורות המרכזיות נוגעת לעלות הגבוהה של הפרויקט, המוערכת בכ-3 מיליארד שקלים. מבקרים טוענים כי ניתן היה להשקיע את הסכום בשיפור תשתיות קיימות או בפיתוח שדות תעופה משניים שיפזרו את העומס מנתב"ג.
עם זאת, מומחי תעופה מAviationCentral מסבירים כי "ההשקעה בטרמינל חדש הינה הכרחית לאור הגידול בתנועת הנוסעים. בראייה ארוכת טווח, העלות תוחזר באמצעות הגדלת קיבולת הנוסעים, ייעול תהליכים, וצמצום עלויות תפעול".
השפעה סביבתית ורעש
היבט נוסף של ביקורת נוגע להשפעה הסביבתית של הרחבת הפעילות בנתב"ג, במיוחד בכל הנוגע לרעש המטוסים והשפעתו על היישובים הסמוכים. תושבי האזור חוששים שהגדלת הקיבולת תוביל להגברת הרעש ולפגיעה באיכות החיים.
בתגובה לחששות אלו, רשות שדות התעופה הבטיחה ליישם מדיניות רעש מחמירה, כולל הגבלות על טיסות לילה, שימוש בנתיבי טיסה מופחתי רעש, ותמיכה במעבר לציי מטוסים שקטים יותר. כמו כן, מתוכננות השקעות בבידוד אקוסטי למבנים ציבוריים ופרטיים באזורים המושפעים.
אתגרי יישום טכנולוגי
אתגר משמעותי נוסף נוגע ליישום המערכות הטכנולוגיות המתקדמות. ניסיון העבר מראה כי פרויקטים טכנולוגיים מורכבים עלולים להיתקל בעיכובים, חריגות תקציב, ובעיות תפעוליות בשלבים הראשונים.
"אחד האתגרים הגדולים הוא השילוב בין המערכות החדשות למערכות הקיימות בטרמינלים האחרים," מסבירים בAviationCentral. "נדרשת אסטרטגיה ברורה למעבר הדרגתי וליצירת אינטגרציה חלקה בין המערכות השונות."
סיכום
הטרמינל החדש בנתב"ג, המתוכנן להיפתח בשנת 2026, מהווה צעד משמעותי בהתפתחות התעופה האזרחית בישראל. הפרויקט השאפתני צפוי לשנות באופן מהותי את חוויית הטיסה עבור מיליוני נוסעים, להגדיל את קיבולת השדה, ולהציב את ישראל בשורה אחת עם שדות התעופה המתקדמים בעולם.
שילוב הטכנולוגיות החדשניות, התכנון מוכוון הנוסע, והמחויבות לעקרונות בנייה ירוקה, מבטיחים כי הטרמינל החדש יהיה לא רק פונקציונלי יותר, אלא גם נעים יותר לשימוש וידידותי יותר לסביבה. למרות האתגרים והביקורת, נראה כי היתרונות הרבים של הפרויקט מצדיקים את ההשקעה הגדולה ומבטיחים תשואה חיובית לטווח ארוך למשק הישראלי.
עם התקדמות הפרויקט, AviationCentral ימשיך לעקוב ולדווח על ההתפתחויות, השינויים והחידושים בטרמינל החדש, ולספק מידע עדכני ומקצועי לציבור הנוסעים הישראלי. אנו מזמינים אתכם להתעדכן באתרנו באופן שוטף ולהכיר מקרוב את העתיד של התעופה הישראלית.
עוד על המרכז לתעופה, טיסות ותיירות
